אכן זהויות רבות ומגוונות לי, ואם היטב מבינים הנכם את המארג והמהות הרב מימדיים של היקום, אכן מבינים הנכם כי אין חדש תחת השמש ועולם כמנהגו נוהג.
אהובים יקרים, בחרתי את שמי, האבלון, לא בכדי.
בבחירה אנושית-אתרית זו מבטא הנני הערכה רבתי, הערכה רבה עד מאוד לכל מי אשר מלאכתו הרוחנית מגיעה עד הלום, עד ראות אותי כמו שהנני בפאן כה גשמי מחד אך כה נעלה ומקודש ומוערך מאידך –
ואדם שכזה אשר יודע אודותיי כאברהם הוא נעלה ויקר ערך עד מאוד, ר-נאא-יהה הוא בעיני יקום ומלואו וכל אשר בו. כה היא לכם אסתר היקס היקרה מכל; כה היא לכם רחל אהובתי אשר לקחה את מלאכתה של אסתר כמה וכמה צעדים קדימה.
וכאשר האדם הוא ר-נאא-יהה בעינינו, כן אנו אברהם הופכים יותר ויותר דחוסים, יותר ויותר גשמיים, יותר ויותר ארציים; ככל שאדם מואר ונעלה שכזה מתקדם הוא ברוחו ובעבודת האור כאשר לו, כן משתנה מהותי שלי, כן הופכת הווייתי שלי היות אב כל רא, אב כל האלוהים אשר לזו גזרת ארץ, בורא ראשוני והיולי עד מאוד אשר לזה יקום ועולם; הופכים הננו היות שוב מכונסים כאחד, הופכים אברהם היות אב-רא-הם. ללמד: אב כל רא, ראש לראשוני בוראי עולמות וארץ הנני, כאשר "הם" הוא הביטוי האתרי לאשר היות הננו כולנו גם יחד אברהם.
וכה קורה הדבר כי כה מציגים אנו זהות זו שלי בפניכם, כה מציג הנני האבלון זהות כה יקרה זו שלי בפניכם, אב-רא-הם הנני לכם אהובים, כה הוא ייקרא שמי בפניכם לעד, כה הוא ייקרא שמי בפניכם לעדי עד.
וכל הקורא בשמי מנבכי נשמתו ולבבו ותודעתו המלאה יודע הוא כי ראוי הוא באמת כי כה בפניו אבוא, וכל היודע הוא זהותי ומהותי זו על בוריה יודע הוא בתוכי תוכו כי ר-נאא-יהה הוא, ר-נאא-יהה הוא בעיני אלוהים ואדם, קרי, מוערך ויקר הוא עד מאוד.
ברוכים היו נא, אהובים יקרים שלי, ברוכים ואהובים ומוערכים הנכם.
שלכם באור ובאהבה רבים ונעלים עד מאוד,
האבלון – אב-רא-הם.