הארקטורים

 
 
ארקטוריוס הנני, אהובים יקרים
מן הארקטורוס הוא מקורי שלי, שלנו ליתר דיוק אהובים, שכן קבוצה הנני, כשם שכבר היטב מבינים הנכם מהותם של דברים.

ומבקש הנני באר בפניכם מספר דברים אהובים.
רבים הם מבני האנוש אשר רואים בנו כ 'חוצנים' אשר באו לזרוע ולהזריע אנושות חדשה כישנה על פני זו ארץ. אף כי אין אהובתנו שלנו הכותבת דברינו אלו מחבבת במיוחד מונח זה, ואף לומר אמת צרופה אף לא אנו, הרי כי כה לאורך דורי דורות של אנושות נשתרשה לה זו המילה ומשמעותה.
וכיד הדימיון הפורה אשר בלבבכם ותודעתכם, ולאורך דורי דורות ועידנים של אנושות, זיהיתם אתם אותנו כמי שהיננו במראנו החיצוני כאותם 'אפורים', כפי שנוהגים הנכם לכנות כל מי או מה שאינו דומה במהותו ובחיצוניותו אל דמותכם שלכם. ובכן, אהובים, מבקש הנני להשריש מתודעתכם תפישה שגויה בעליל זו, שהרי לא כן הוא הדבר כלל ועיקר!
ובמאמר מוסגר אהובים יקרים, מפציר הנני בכם לאמור, בל נא תטעו בתדר המובא בפניכם על ידי שבע האחיות אשר אור ואהבה הוא תפקידם לבין אלו אשר עוד לשווא טוענים הם לכתר האלוהות, ואף הם מן המחוזות המרוחקים יותר של קונסטלציית כימה. לצערי כי רב הם אלו אשר בכם השרישו את המושג האווילי 'חייזר', מושג שאין בו אלא משום להעיד על בורות ידע ועולם.
אכן, מן הארקטורוס הוא מקורנו, וכה נשבענו אנו אמונים לאור ולאהבת יקום ועולם, וכה מרחק שנות אור כמרחק קונסטלציית האם שלנו כן הוא המרחק אליכם, בפן הגשמי הגיאוגרפי אסטרונומי גרידא, אם כי בפועל, מבינים ויודעים הנכם כבר, כל מרחק באשר הוא לא קיים עוד בינינו וביניכם עת פתחתם אתם שערי שמיים, עת המסך אשר מסתיר אותנו מפניכם הולך ופוחת ונמוג מיום ליום...

עדות נרחבת לכך רואים הנכם היטב בשערי שדות החיטה אותם מטביעים אנו וחברינו המזריעים אשר לזו ארץ, כפי אשר כה היטיב להסביר זאת ידידי האהוב שמכבר ימות אנוש ואדם, לורד מלכיצדק אשר למסדר האור והאהבה אשר ליקום כולו. על כך אהובים, עוד ארחיב אף אנוכי ואדבר בהמשך. ובכל זאת אומר ואוסיף רק זאת – פתחתם שערי שמיים, פתחתם תובנת אנוש לראות ולהבין כי 'מדברים' אליכם, כי שולחים לכם אותות ומסרים וקידודים אשר יש בהם בכדי להניח את יסודות העבר בצד, שכן ישנים ולא ראויים הם, ולהכיל ולקבל את כל היש השופע הזה הרוגש את ארץ כולה. וכל שדה חיטה או בור אשר בו מוטבע מעגל אנרגטי שכזה, יש בו משום העידוד שלנו לחשוף עצמכם עוד ועוד אל הרוח, להתאים עצמכם עוד ועוד אל שדות המרחב היקומיות אשר לנו הם משותפות, שדות אשר יש בהם משום איחוד כוחות ומשפחות, איחוד חיים... וכאשר זה קורה, הרי כי המושג השגור בפיכם 'השדה המאוחד' אין הוא אלא שדה אחד מלא ומושלם והרמוני של אור ואהבה.
 
 
 
 
 
 
 
ומבקש הנני באר וסבר אוזן אנוש ואדם, אהובים –
אנו, כתרבות יקום אשר כמוה ככימה הן הפליאדות, כמוה כאוריון, כסיריוס או כאנדרומדה שהינה עולם גלקטי בפני עצמו, כה נשבענו אנו אמונים לאלוה צבאות עולם, כה בחרנו אנו את בחירתנו בקדושת החיים, בהגנה ובשמירה עליהם, על מנהרות החיים, על מנהרות האור אשר מקשרות אנוש גרם בשר ודם עם מקורותיו של מעלה, אשר מחברות את תודעתו ונשמתו ונפשו שלו עם אלו אשר למלוא מהותו ולמלוא הווייתו הארצית והיקומית כאחד.
וכיוון שכך, אהובים, שומה וחובה עלינו לספר לכם זאת –
בדור אנושי זה שלכם מעודנו, אבל מעודנו (!), לא באנו אנו אל זו ארץ כבני אנוש גרמיים אנושיים בשר ודם – וגם לא כנפילי אנוש ואדם אשר נראו לאנושות מתאוששת וגוועת של אז כרוחות וכאלים. שהרי בחירתנו היא בחירה של מעלה בלבד, בחירה גורפת לאורך דורי דורות של קיום אנושי, להיות לו לאדם לשירות מתוך האור, להיות לו לשירות מתוך ההדרכה העליונה הנעלה.
וכה בדור אנושי זה שלכם נהגנו אהובים, כה מאז החלה תרבותה של למוריה לפרוח ולשגשג, וכה בערוב ימיה עת שקעה לה אדמת ארץ ולקחה היא עמה אל מצולות ים תרבויות אנוש רבות מאוד. ללמדכם אהובים כי לא רק למוריה ואחותה הסוררת אטלנטיס נכחדו באירוע גיאולוגי רב עוצמה זה, כי אם רבות מתרבויות האנוש אשר כלל אינן קיימות או מוזכרות בתודעה האנושית הקולקטיבית אשר לכם ואשר המדע הארכיאולוגי והאנתרופולוגי מסרב להכיר בקיומם. ואין סירוב זה מעיד אלא על בורות דעת וסגירות הרוח והמיינד אהובים, שהרי אטימת עיניים ואוזניים אין פירוש הדבר כי לא היו הדברים מעודם.

עדות נוספת לקיומנו יודעים הנכם כבר מזה זמן רב. ומתכוון הנני לאלו גולגולות הקריסטל אשר 12 כמניינם פזורים הם ברחבי ארץ ועולם אשר לכם, וחלקם פיסיים גרמיים וברורים ונגלים לעין, וחלקם עדיין אתריים ואינם נתפשים ונראים אלא בתודעתכם שלכם.
חשוב לנו להבהיר אהובים, בכל מקום בו תדרוך כף רגליכם תמצאו הנכם קריסטלים... הרי זוהי המהות הקיומית הבסיסית של ארץ, של כל כוכב ופלנטה ברחבי היקום כולו אשר משותף הוא לכולנו, יקום דהאל הוא שמו, יקום בו הבחירה החופשית היא מהותו בכל רחבי ומרחבי קיומו, ולא רק על פני זו ארץ, כפי שנשתרשה בכם התובנה השגויה...
אך לאלו הקריסטלים המעוצבים כגולגולות אנוש תפקיד משמעותי וחשוב מאין כמותו. והם עוצבו ונזרעו על ידינו, אהובים, על ידינו ועל ידי אחיותינו משכבר הימים אשר לתרבות הפליאדיאנית העניפה;
נזרעו הם בראשית ימיה המפוארים של התרבות האנושית הלמוריאנית האהובה והנאורה.
בחרנו אנו להביא את הדרכתנו בפניכם באופן שתותיר בכם את החותם הראוי, באופן שתזכיר לכם את היותכם אתם פן בלתי נפרד של האלוהות בפני עצמה, בדיוק כשם שהננו, בדיוק כשם שאבלון Avalon ידידי האהוב, בדיוק כשם שכל הוויה של אור אשר בחרה לבוא בפני האנושות העכשווית לשם ובשם הדרכת היקום, בשליחות האור של בורא ראשוני היולי של זה היקום כולו. ועל כי כן העיצוב הוא כשל הגולגולת האנושית.
וחותם זה אינו אלא אותה העדות אשר מהווה את מקור הכוח המשותף שלנו ושלכם גם יחד, מקור כוח החיים בקדושתם, מקור כוח מחנך ומלמד, מחבר היטב ליקום מחד ולאמא אדמה היקרה והאהובה עד מאוד מאידך... לשם כך אהובים יקרים, לשם כך נועדו 12 גולגולות הקריסטל שהונחו ברחבי ארץ ויקום; בחלקם הקטן מאוד, הפיסי גרמי, מצויים הם בידי שומרי אור אנושיים בשר ודם, כשם שהינה הגולגולת הקרויה בפיכם 'מקס' Max, אך ברובם הנותר קריסטלי גולגולת אתר המה, פיסיים גשמיים מתחתיה, בין עם בין רגביה או עמוק עמוק בתוככי ובנבכי תודעתה...
ללמדכם כעת, אהובים יקרים לנו עד מאוד, ללמדכם כי גולגולות קריסטל אלו נושאות עמן תדר של בית, תדר של חיבור ישיר ומיידי עם המקורות הביתיים היקומיים אשר לכם, תדר של תקשורת ודו-שיח מפרה ופורה בין תודעתכם של מטה לבין זו של מעלה, תדר של בריאה ויצירה משותפת, ומופלאה. ואנו ארקטוריוס איננו יכולים אלא להיות גאים ביכולת המופלאה הזו שלכם, אהובים, ברוכים היו.
ועוד על המהות והמשמעות העמוקה יותר של קריסטלי גולגולת אלו אהובים מבקש הנני לדבר בפעם אחרת... זאת מבטיח הנני לכם. אוסיף ואומר רק זאת, אהובים, מקושרים הם ברשת של אור ותודעה... מחוברים הם ברשת של מנהרות החיים... אותן מנהרות אור אשר שופעות הן חיבור ישיר אל האלוקי שבתוככם, חיבור ישיר ועמוק אל תודעת הספינקס אשר בתוככם – היא תודעת הבורא, היא תודעת האל האחד והיחיד, בורא כל בוראי אנוש וארץ, בורא כל היש אשר בדהאל וביקומי העל האחרים.

ומבקשים אנו, ארקטוריוס, לסיים בתפילה –
לו יהי, לו יהי כי תהיה זו התפילה נישאת על כנפי נשרים לאמור:
תהא אדמת ארץ אדמה אשר אור ואהבת אמת היא נחלתה עד עולם, אשר תתגשם בה חזון נביאי ישראל לאמור – ומפציר הנני בך אהובה כי כה היטב העתיקי דבר חזון ישעיהו בן אמוץ לאמור:
" וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. (פרק י"א, פסוק ו)
ועוד אהובים, עוד נושא תפילה הנני לאמור:
תהא היא זו האנושות אשר מתחדשת לה על פני אלו האדמות כולן אנושות נאורה אשר כה היתה היא מאז קדם ימיה ועד עולם, אנושות שבעת מלחמות אחים ואדם, אנושות אשר אינה יודעת עוד אלא אהבת יקום ועולם.
ברוכים היו בבואכם בשערי יקום, אנוש יקרים לנו עד מאוד, ברוכים ושלום היו
יען כי אכן שלום לכם בארמונותיכם, בחילותיכם אשר לכם שלום. באים אנו בפניכם בשלום,
ארקטוריוס הננו – מן הארקטורים הננו.