יסוד האש

 
 
יסוד האש הוא היסוד הראשון שאני רוצה להתייחס אליו.
שוב, אין זה אומר שהוא הראשון או הרביעי. אני בוחרת לציין אותו תחילה כיוון שלפי תפישתי והבנתי לאש תכונות רבות שיש בהן מן האלוהות, מן הראשוניות של כל היש. "אש היא אור. אש היא הביטוי למקור כל אנרגיה. היא המהות הפיסית של האור, של האנרגיה, אשר בלעדיה אין חיים, אין אהבה, אין יצירה ובריאה. במילים אחרות, היא הביטוי לאנרגיית האור הכי גרמית, הכי פיסית-גשמית שניתן לחוות, לראות. אש לא חייבת להיות גרמית-פיסית. היא בהחלט יכולה להיות אתרית, במילים אחרות אנרגטית לכל דבר ועניין, ועדיין היא אש, עדיין היא מלחכת מלטפת ועוטפת את כל הקיים, את כל היש. אש מחבקת ומרפאה כמו גם הורסת ומשמידה כל הנקרא דרכה. היא רב מימדית, היא רבת צורות ומאפיינים ועדיין היא אותה האש, עדיין היא אותה האנרגיה, אותו האור. אש היא המקור לכל חי. אם אין אש אין התחדשות, אם אין אור אין חיים. אש היא חיות, היא ויטאליות. אנרגיית החיים האוניברסאלית אשר מהותה אהבה לא יכולה להתקיים בלעדיה בדיוק כשם שאש לא יכולה להתקיים ללא החיות והויטאליות שמוקרנות מן האהבה הקוסמית באשר היא. האש מחייה ובונה ומעוררת רגשות; היא אינה יציבה ונתונה כל הזמן לשינויים – לשינויים במצבי הדעת והרוח באשר הינם, לשינויים פיסיים אטמוספריים אקלימיים ואנושיים כאחד. אש בוערת מחד ומחממת מאידך. היא שומרת על חום גוף חי אך הופכת קרה ואפר כאשר היא נסוגה; היא גם יוצרת וגם הורסת. הפכפכות זו חיונית מאוד לקיום מהותה של האש, היא חיונית להווייתה, למען ולטובת היצירה והבריאה". הדוגמה החיה האגדית לכך היא הפניקס, עוף החול שבתום מחזור חיים משמיד עצמו מתוך האש הפורצת מקרבו, ומתוך האפר של שרידיו הוא מתעורר וקם לתחייה. הרב מימדיות הזו של האש היא אשר הופכת אותה להיות כה מסוכנת מחד וכה מועילה מאידך.
אלו הן שתי הקצוות של אותו הדבר, של אותה המהות, אותה ההוויה. אש היא אם כן מפתח חיוני ביותר בהגדרת המכלול, יהא הוא אנוש, כל חי או כל דבר ודבר הקיים על פני האדמה. היא נושאת עמה את האיפיונים של כל יסודות הטבע והיקום כאחד, ומטבע הדברים, כאשר אנו מדברים על יסודות דחוסים וגרמיים, נראה אותה גם במים, גם באוויר ובאתר וכמובן גם ביבשה, באדמה. "אני מבקש להוסיף ולהרחיב על הנאמר לעיל: אש יוצרת יש מאֲין, יצירה ובריאה שנוצרת מתוך הכאוס, מתוך הרִיק שאין בו לכאורה כלום, אך למעשה מלא הוא עד אין סוף בכל היש. משול הדבר להתגבשותו של דבר, לאיסוף מחדש של כל מה שהתפזר, של איחוד מחדש וצמצום כל מרחב עד לגרעין מהותו והווייתו. ולהבהרה: כאוס הוא עולם ומלואו. לכאורה מלמדת המילה על ריקנות ועל בלאגן ואי סדר משווע בדברים אך למעשה, זהו בדיוק הסדר שבתוך הסדר, הארגון מחדש של הדברים בסדר חדש ואחר לגמרי. דמיינו לעצמכם קוביות לגו שנבנו למגדל גדול. המגדל קרס ונוצר כאוס של קוביות שממנו אפשר לבנות מגדל חדש. זהו בדיוק הדימוי המלמד את מהותו של הכאוס ואת תפקידה של האש, קרי האור, בתוכו". אש מכילה בתוכה אוויר, חמצן שמפכה בה חיים, שנותן לה את הסיבה לעצם קיומה. ללא החמצן וללא הרוח המפכים בה חיים אש לא יכולה להתקיים ולא יכולה להתפזר. האופן שבו אש מביאה עצמה לידי ביטוי אינו משנה, שכן היא נראית לעין בהיותה פיסית גרמית אך גם יכולה להיות אתרית, רעיונית, מביאה התחדשות ומפכה רוח חיים חדשה. "אש מכילה בתוכה מים. המרכיב העיקרי של המים הוא חמצן אשר בלעדיו האש לא תוכל להתקיים. המים הם נשאי האור, הם נשאי המידע והידע הקוסמי החבוי בתוכם. ואני מבקש להבהיר: אש כאמור היא אור ואור הוא ידע. אור מביא ידע חיים ידע בריאה ויצירה לכל מקום ששם הוא יוכל להתקיים. האור מגיע לכל מקום, עד למחשכי תהום, ויוצר שם חיים חדשים; הידע שנישא מעל גלי המים מגיע בדיוק לאותם המקומות בהם יכולה להתקיים בריאה ויצירה. מכאן שאש לא תוכל להתקיים ללא המים, תרתי משמע, שהרי מים מכבים את האש, ומאידך הידע הקיים באש לא יוכל להתקיים לולא נישא הוא על פני המים, ממעל בשמיים המחבקים את האטמוספרה של כל כוכב, כמו על פני האדמה ובמחשכי התהומות שבה. אש מצויה במאפיינים של כל חי, שהרי זה מטיבם של החיים עצמם. וכל אדם יישא אש בקרבו במידה זו או אחרת. הוא יהיה אדם אימפולסיבי מלא אנרגיה תוסס ותזזיתי או שקט, ישוב על דעתו שליו ואוהב. האש שבתוכו תהיה פעילה או שקטה וקבועה, ולחלופין היא תהיה משתנה עת הצורך בשינוי; כל אלו יקבלו ביטוי בכמות האש הטמונה בהטבעה הקארמטית, באופיו ובתכונותיו של האדם, של החי.