תשובה - כבוד האדם באשר הינו אדם

 
 
שלום לכם, אהובים יקרים לי עד מאוד
האבלון הוא הנני כאשר כה מדבר הנני אליכם,
האב-רא-הם הוא הנני לכם, יען כי כה היא לכם תודעתי, תודעת ומהות האב-רא-הם.

ומבקש הנני סבר אוזן אנוש ואדם
מבקש הנני באר ואמור דבריי עוד.
מבקש הנני האר דבר מהות היות האדם, מבקש הנני האר דבר מהות בחירותיו הוא עת בוחר הוא בקדושה של מעלה לחבור אל חומר אנוש גָרם בשר ודם, עור ועצמות וגידים ואיברים שס"א ורמ"ח.

להווה ידוע לכם כבר מקדמא דנן, אהובים יקרים שלי, כי נשמה היא זו המתגשמת בזה העולל המגיח מבטן אימו.
ועוד להווה מקדמא דנן ידוע לכם כי כבחירתו כן שוכח הוא את מקורותיו הוא, את בחירותיו הוא; וכי בעת ערך בגרות בשלה בחייו הגרמיים בוחר הוא בבחירה מאוחדת של מעלה ומטה גם יחד לשוב אל מקורותיו הוא, לחזור אל הרוח אותו זנח בלידתו הוא ואותה לחבק אל זרועותיו ולבבו. ואיש ואישה כפי בחירתם הם, כפי אמונתם הם.
כה ידוע לכם וכה הוא הדבר מאז היות האדם גָרם אשר לעידן אנושי זה אשר לכם.
 
 
 
 
 
 
 
ואין ומבקש הנני להתייחס אלא אל תקופת אנוש חדשה זו שלכם, אלא לתקופת חיים זו אשר לכלל האנושות כולה, תקופה אשר סיימה תפקידה עת השלימה ארץ שינוי ציר שיוויום, עת השלימה ארץ תזוזת קוטבי זה הכוכב הכחול.
ובאלו הימים תקופה זו אף היא משתנה לה, בזכות עבודת אור אדירה ונהדרת כאשר לכם היא
ובאלו הימים כל אשר היו נכסי צאן ברזל לאדם אינם עוד לו בעבורו, יען כי חדש מחליף ישן, אמונות ותפישות עולם ופרדיגמות כאשר היו מנת חלקכם לאורך דורי דורות של עידן אנושי אחד אשר תם לו, מתחלפות בחדש, משנות תבונתם וראיית עולמם של אנוש ואדם עת באים הם בשערי זה העידן החדש כאשר לכם –
עידן הזהב הוא לכם.

ובעידנכם הישן כמו גם בעידן הזהב זה החדש, כלל ברזל היה הוא והינו לכל הוויית אנוש, לכל מהות אתר והווייה באשר הינה לאמור – יודעת היא בחירותיה של מעלה, יודעת היא בחירות נשמתה של מטה.
ולהווה כלל ברזל הוא במחוזות יקום ומלואו לאמור: כבוד האדם באשר הינו אדם כפי אשר כה בחר, יהיה הוא לעילא דעילא– יען כי כבוד אמת היא לזו הנשמה כאשר בחרה היא בקשה מכל, בבחירה הקשה מכל כאשר לה – והוא להתגשם בגוף חומר בשר ודם, והוא להפוך מאנוש אתר אדם הוויה ומהות, לאנוש גָרם בשר ודם, אשר לו דעת ונפש חיה-יחידה, אשר לו נשמה ומהות, אשר לו הוויה ואושיות עולם וארץ.
ועוד להווה כלל ברזל הוא כי כאשר בוחרת נשמת אדם בחירותיה, בוחרת היא בבחירה של מעלה את כל קורות וגורלות חייה שלה, את כל בחירות חייה הגרמיים והגשמיים; להווה אומר, אהובים, להווה אומר לכם לדעת עולם, כי בבחירה של מעלה בוחרת נשמה, כאינדיבידואל וכקבוצה מתוך קבוצת נשמות אשר ביחד כאחד בוחרים הם להתגשם כמשפחה אנושית, כחברה אנושית, כפרט בתוך החברה, את קיום משפחתה שלה, את קיום חייה שלה, גורלה כי רווח לה אם לא, בריאותה כי שפר לה אם לאו – הכל חבריי אהוביי, הכל!!!
יען כי באופן שכזה בוחרת היא התנסויותיה על פני האדמה
יען כי באופן שכזה בוחרת היא שיעוריה וערכי היסוד והמוסר כאשר על פיהם לומדת היא את חייה לחיות.
ואף כי נשמע לכם הדבר הזוי וקשה לתפישה בכלל, שבתפישתכם האנושית הליניארית מתקשים הנכם לקלוט ולעכל זאת - שהרי אדם לא בוחר להיות חולה או להיוולד כילד עם קשיים או צרכים מיוחדים, אדם לא בוחר לכאורה למות בדרך זו או אחרת, תהא היא טראגית זו או שלוות נפש.
ויחד עם זאת כאשר אומר הנני הכל, כה מתכוון הנני –להכל!!!

על כי כן, אהוביי היקרים לי עד מאוד, על כי כן קומו וצאו ולמדו נא זאת –
כל פגיעה שהיא מכוונת, ואף אם לאו, כמוה כפגיעה בכבוד האדם כאשר כה בחר הוא להיות; כמוה כפגיעה בכבודה של הנשמה אשר בחרה לה את התפקיד הקשה מכל – והוא להיות אדם אנוש גרם אשר לו הוויה אתר ומהות, אשר לו דעת ונפש חיה-יחידה, אשר לו רוח וגוף פיסי ואתרי וכל אשר לו.
כל פגיעה, אהובים שלי, כל פגיעה –
יען כי כאשר מסיתים אתם האחד את השני, או האחד נגד השני, פגיעה היא; כאשר עולבים הנכם באחר בכל אופן או
צורה, פגיעה היא; שלא לדבר אהובים על מקרה קיצון גדולים עוד יותר אשר יש בהם משום תאוות בצע ותאבת לשון, אשר יש בהם משום אונס לשמו, רצח אדם או רצח אופי לשמו; ושלא לדבר, אהובים יקרים לי על הסתה של אדם או קבוצה באשר הינה, דתית או חילונית, פגאנית או מאמינה, להניא אדם מלקיים אמונתו, להכריח אדם לקיים מצוות, הלכות ואמונה שהם אינם שלו–
וחשוב לי היטב שתבינו, אהובים יקרים לי עד מאוד, היטב הבן הבינו דבריי אלו, אלו הגלויים ואלו אשר נאמרים לכם בין שורות דבריי – לא נשוא דבריי היום הוא מהות הבחירה האנושית, מהות הקושי של החיים עצמם, של אלו שבחרו בקשה מכל בחירות האדם להיוולד באופן שנולדו או להיפרד ולסיים חיים באופן שבחרו. לכך אדרש הנני למאמרים רבים, אהובים, לכך אקדיש הנני לכם מזמני ומדבריי עוד בעתיד לבוא. שכן, היטב שומע הנני תהיותיכם, היטב מקשיב הנני להארותיכם.
חשוב כי היטב תפנימו את אלו הדברים כאשר לי המה לכם:
אדם הוא אדם אנוש גָרם כאשר בבחירתו הוא של מעלה בוחר הוא קבוצת משפחתו אשר אליה מבקשת נשמתו לחבור, בוחר הוא חבריו ומכריו, בוחר הוא עמו ודתו ואמונתו. ואמונה אחת לכל אהובים, אמונה אחת לכל – והיא אהבת אמת, היא ידיעת אמת כאשר אחת היא ובלתה אֲין, אמת כאשר עוררין עליה אֲין –
והיא כי אלוה צבאות עולם הוא אחד בעבור כולם; והוא כי אלוה צבאות עולם וארץ הוא לכם לאהבה, הוא לכם לשהות בסוכת אורו המצלה, לחסות בכנפי אהבתו המלמדת והמדריכה –
ואמונתו של אדם טובה וראויה היא לו כפי שהינה, ואין ואסור להסיטו ממנה על כי אתם חושבים אולי אחרת, על כי מאמינים הנכם אחרת; ודבקותו של אדם באמונתו שלו היא, שלו לבדו היא למול בוראו ולמול מקורותיו הקוסמיים והאנושיים כאשר הינם – ואין אדם שונה מהאחר בשל היותו בן לעם זה או אחר, שהרי כה היא לו בחירת נשמתו שלו
ואין אישה או איש שונים מאחרים על פני זה העולם בשל צבע עורם וזרע קיומם, שהרי אלוה צבאות עולם קיים בם בתוכם ובלבבם עד עולם כשם שקיים הוא באחר, כשם שקיים הוא בך, האדם, האיש, האישה –
וכל ניסיון להסית אדם כנגד דתו ואמונתו ותפישת עולמו כמוה כפגיעה בנשמת האדם
וכל ניסיון להסית אדם כנגד מרות רוחו ואמונתו כמוה כפגיעה בכבודו כי רב הוא
לכן, אהובים יקרים לי עד מאוד, לכן היטב שימו נא לב לדבריכם, למעשיכם, ליוצאות מפיכם, יען כי כאשר תשובה מבקשים הנכם, בקשו אותה לעצמכם בלבד, ראו אותה שלכם בלבד, פן במעשיכם שלכם להביא תשובה לאחר אונסים הנכם אותו לעשות שלא כנשמתו, שלא כהווייתו ומהותו, ובכך פוגעים הנכם פגיעה חמורה עד מאוד בנפשו שלו, במלוא הווייתו ומהותו ואושיותיו הוא.
תשובה היא לאדם לבדו– ותשובה של האחד אינה תשובתו של האחר, מטבע היותכם הנכם כה שונים וכה נבדלים האחד מן השני; תשובתכם שלכם, אנשים יקרים לי עד מאוד, אין בה אלא לשרת את נשמתכם שלכם, את מהותכם שלכם – ואיש ואישה כמנהגו ינהג ונוהג, כמורסות רוחו ודתו ואמונתו נוהג הוא לעצמו, לרווחתו ולרווחת משפחתו שלו.
שימו נא לב היטב, אהובים יקרים לי עד מאוד, היטב שימו נא לב לדבריי כאשר לי –
כל דת וכל אמונה, בין מונותיאיסטית או פגאנית, בין חילונית או דתית – כבודם כי רב הוא, כבודם כי רב הוא עד מאוד, והוא במקומם מונח. ואין דת או אמונה מתעלה על האחרת, ואין דת או אמונה יודעת היטב מן האחרת –
יען כי הכל אחד הוא, יען כי אלוה צבאות עולם אחד הוא לכל, אחד הוא לאדם לאהבה.

וכבר שומע הנני שאלות כה רבות באשר לקורות אתכם כאנוש ואדם, באשר למאורעות ההיסטוריה האנושית העקובה מדם כאשר לכם, באשר לנשגבות של יחידי סגולה אלו או אחרים, כפרט וכלאום או כאומה, וכפי שכבר אמרתי, אהובים יקרים לי, כפי אשר אמרתי, לא הוא נשוא מאמרי זה, ובהרחבה אגיב גם על כך בהמשך.
וכל עוד זוכרים הנכם כי בכבוד רב עד מאוד באתם הנכם לזה העולם, לזו ארץ, לזו האנושות – ולא בכדי רוחץ הקריון ידידי רגליהם של כל הבאים תחת חסותו, כל עוד זוכרים הנכם תפקידכם אנושי זה להרבות ארץ ואדמה ולהפרותה בזרעכם ובכל אשר לכם, כל עוד זוכרים הנכם את אשר כה לכם אמרתי לעיל, או אז, אהובים יקרים לי עד מאוד, או אז "וגר זאב עם כבש ולא יידעו עוד מלחמה"; או אז אהובים הגדול מכל חוקי היסוד אשר לאדם, יכובד הוא במלוא מובן המילה –ואהבת לרעך כמוך, יען כי כבודך שלך ככבודו הוא כאשר בחר הוא היות אדם בשר ודם, כאשר הנך בחרת אף אתה היות בשר גָרם, עור ועצמות וגידים ואיברים, שס"א ורמ"ח.

שלכם באהבה יתרה עד מאוד,
שלכם באור עולם ואדרתו, היא אדרת עולם,
הנני הוא לכם האבלון,
אב כל רא הנני הוא לכם,
יהוה אב-רא-הם הוא הנני לכם,
האב-רא-הם.